על הספה עם אילן לודבינסקי עיצוב ותכנון

כל פרויקט כמעט הוא מיוחד בעיני, מה שהופך אותו למיוחד הוא החיבור עם הלקוח, הפיצוח של התוכנית הנכונה לחלל וללקוח, וכן המבטים שאני "מצלם" לעצמי בסיום הפרוייקט.

רב-בריח | 10/02/2020

 

המקום שבו הכל התחיל

ספר מה המקום או התקופה בהם צברת את הניסיון המשמעותי ביותר שלך כאדריכל?

גיל 4, אני נשכב על הרצפה בסלון, עם גיליונות A3 מודבקים ברצף, ומתחיל לצייר את המטבח והרהיטים בבית, זה אחר זה, בתלת מימד. הייתי בונה בתים פרטיים בלגו, והייתי צובע בטיפקס את החלקים הצבעוניים בהם השתמשתי לאחר שנגמרו לי החלקים הלבנים. מאורח יותר לקראת סיום הצבא כאשר חשבתי מה אני הולך לעשות בחיי, חשבתי אדריכלות והתרגשתי כולי.

התרגשות זו מוכרת לי היום כאשר אני מתחיל פרויקט חדש. וגם כאשר הוא מסתיים.

אמנם אחרי הצבא החלטתי לבסוף ללכת עם השכל ולא עם הרגש, למדתי משפטים ומנע"ס באוניברסיטה העברית, ולאחר הוצאת תעודת עו"ד המשכתי להייטק ושם עסקתי בפיתוח תוכנה. לפני 14 שנה החלטתי ללכת עם הלב ופניתי ללימודי עיצוב פנים, סיימתי בהצטיינות ולפני 12 שנה פתחתי משרד ומאז אני עצמאי, כיום עם שתי עובדות, וכן מלמד עיצוב במספר מכללות.

1. המיוחד ביותר

מהו הפרויקט המיוחד ביותר שלך? ספר עליו – מיקום, דרישות, מה הפך אותו למיוחד?

כל פרויקט כמעט הוא מיוחד בעיני, מה שהופך אותו למיוחד הוא החיבור עם הלקוח, הפיצוח של התוכנית הנכונה לחלל וללקוח, וכן המבטים שאני "מצלם" לעצמי בסיום הפרויקט.

אחד המיוחדים שלי הינו פנטהאוז שסיימתי לאחרונה בסגנון של בית אצולה אנגלי מלפני 100 שנה, עבור זוג הייטקיסטים בשנות ה 30 שמאוהבים בתקופה. ירדנו לפרטי פרטים של כל פסיק ופסיק בבית, החל בקרניז הקטן ביותר, דרך הכיורים בעבודת יד, התאורה הפיסולית שהוזמנה והותאמה בדיוק לחלל, וכלה באחרון הטפטים. בכל ס"מ הושקעה חשיבה. אני עצמי לא הייתי רוצה לגור בבית הזה, אבל העוצמה והדיוק אליו הגענו ריגשו אותי. וכמובן את הלקוחות ששמחו לגור בבית שתואם את טעמם וחלומם. אני רואה זאת כהישג אדיר להגיע לתוצאה מושלמת, גם אם אני לא הייתי רוצה לגור בחלל כזה.

2. המורכב ביותר

ספר על פרויקט בו נדרשת לחשוב באופן יצירתי במיוחד, על מציאת פתרונות לאילוצים ולמגבלות שהיו נתונים בשטח. זאת יכולה גם להיות בעיה מסוימת שמצאת לה פתרון יצירתי.

היו 4 וילות בנחלת יהודה, פנו אלי 4 לקוחות שרכשו קרקעות צמודות, וביקשו שאסייע. האדריכל לפני שלף מהמגירה 3 סקיצות ואמר לכל לקוח לבחור את זו שמתאימה לו. פה נכנסתי לתמונה. התכנון ארך מספר חודשים עבור כל משפחה. כל בית יצא שונה וייחודי לטעמה וצריכה של המשפחה הרלוונטית, אף אל פי שחלל הבית היה דומה בכל הבתים. הוסף לזאת שנסענו לסין יחד עם ארבעת המשפחות לבחור את כל הבית – אלומיניום, דלתות, קרמיקות, סנטריה, נגרות, ריהוט ותאורה. בחרנו הכל. לאחר מכן מסיבה כלשהי הוחלט לא לבצע הרכישה בסין, וחזרנו על תהליך הבחירה בארץ....

 אני שבע רצון מכל שכל בית יצא ייחודי, מקורי, מותאם לצרכים, על פי קווי התכנון והעיצוב שלי, רק עם אופי ונשמה של המשפחה שגרה באותו בית.

 

 

3. מקורות השראה

מהם מקורות ההשראה שלך? מהיכן את שואבת את החשיבה היצירתית? מה גורם לגלגלים שלך להתחיל לפעול?

מבחינתי כל דבר יכול להיות מקור השראה עבורי לצאת ממנו לתכנון. זה יכולה להיות תמונת אומנות שממנה אני מבודד את הפרופורציות בין הגוונים השונים וכך אנו יוצאים לתכנון ועיצוב. זה יכול להיות טבע, על גווניו הייחודיים, זה יכול להיות הסגנון שאני מזהה שהלקוח מתלהב ממנו. זה יכול להיות אופי ועיסוק הלקוחות, לדוגמא זוג מהנדסים יבקשו חום וענין, אך העניין צריך להינתן לפי חוקיות מסוימת ובמידה, ולא מוגזם וחסר סדר או היגיון.

4. איך נוצר סיפור

כל פרויקט מתחיל ממפגש עם אנשים, משפחה, עם הסיפור שלהם. איך חודרים לשם? איך מתחילים לרקום את הסיפור של הבית?

נוצרת המון אינטימיות במהלך פרויקט. אני נחשף לניו אנסים הכי קטנים בהתנהלות הזוג, והמשפחה. אני רואה מה המקום שמקבל כל אחד מבני הזוג מבן הזוג השני, אני רואה כמה כל פרטנר מעריך את נושא התכנון והעיצוב, ולמי זה פחות חשוב ומדוע. אני נחשף להרגלי ההחלטה, לפעולות שעושים בכל חלל. זו עבודה מאוד אישית, וללא היכרות מעמיקה לא ניתן להתקדם אל עבר תוצאה מוצלחת. כך שאני לא חודר לסיפור המשפחתי אלא הוא נחשף לאט לאט בעקבות שיחה ושאלות, וכן בעקבות הדה פקטו באופן שבו התהליך מתקדם וקרם עור וגידים. זו אחת הסיבות שאני כ"כ אוהב את מה שאני עושה. להכיר את האנשים זה מרתק. ולפתור להם את החליפה המתאימה, גם כאשר הם אינם מבינים את כל ההצעות שלי וההחלטות שאנו מקבלים. התמונה לעיתים מתבהרת רק בסוף. ואז מגיעה התרגשות גדולה.

שמתי לב שככל שהלקוח מודע לזה שהוא הביא אותי כדי לתת לו ערך מוסף, גם כאשר הוא אינו מבין תמיד על הסוף את ההמלצות שלי, ככל שהוא מודע שיש לשחרר לי להחליט ולהוביל נושאים כאלה ואחרים, ככל שהוא סומך עלי שאני פותר לו גם פרקטיקה וגם אסתטיקה, ככל שהוא מבין שמה שמניע אותי זה הטוב שלו ולא איך תצא התמונה בקטלוג, ככל שאני קונה את אמונו והוא יכול להניח מעט את הראש, להרפות מעט את הרגל מדוושת הגז, כך יוצאת תוצאה מדויקת יותר ומרהיבה יותר.

5. עניין של סגנון

סגנון הוא דבר מתפתח. לא קמים יום אחד ואומרים – 'זה הסגנון שלי'. הסגנון נבנה ובמהלך השנים מדייקים אותו. ספר על התפתחות הסגנון האישי שלך. ניתן להתייחס כמובן, גם לאדריכלים או דמויות שהשפיעו עליך במהלך התקופות השונות.

מה ששמתי לב, הוא שעקרונות התכנון והעיצוב שלי נבנו החל מהפרויקט הראשון שלי, והם עדיין קיימים, כמובן עם השיפורים שמצאתי לנכון לאמץ בהמשך הדרך, גם היום.

בחירת המוקד הנכון בחלל, שילוב תאורה אומנותית וייחודית, שילוב אומנות ייחודית, אוספים של הלקוח, מציאת הפרופורציה הנכונה, המינון הנכון של החומרים ליצירת קלילות, יצירת איזון בחלל ולא תמיד סימטריה, העדפת עיצוב-על בשונה מעיצוב טרנדי שנמאס כעבור זמן קצר, יצירת שקט מחד ועניין מאידך, הקשבה ללקוח זה משהו שתמיד חשוב לי, ומאידך לכוון אותו לתוצאות הנכונות עבורו, בחירות מודעות שלו. וגם כאר הוא מתבלבל או מאבד את הסנטר – לאסוף אותו ולקבל החלטה מתאימה או להסביר לו שבנושא זה או אחר אני מחליט וזה לטובתו.

אני שם לב שהסגנון שלי מבחינת כל נושאים אלו הוא יציב והולך איתי לכל פרויקט. זה ה gide lines שמלווים אותי בכל פרויקט. כך אני מתכנן. ולגבי העיצוב - האופן שבו יקושט החלל, ותוכנס אליו הנשמה והאופי המדויקים – זה המקום שבו ללקוח יש יותר ספייס לקבוע ולהתבטא. אני מעודד את הלקוח להתבטא ולא לפחד. לבחור באופציה שריגשה אותו ולא לפחד איך יתקבל ומה יגידו. אני פה כדי לכוון אותו לא לפחד ולפעול על פי מה שנכון לו כי הוא זה שנשאר לגור ולהתמודד גם כאשר אני יוצא מהתמונה. ותאמת – אני לרוב לא באמת יוצא מהתמונה.. חברויות מאוד קרובות התחילו מעבודה משותפת. וגם אם הלקוח נזכר בעוד שנתיים להוסיף שטיח או להחליף ספה – אני מראש מזמין אותו להיוועץ בי.

 

 

6. אם לא היית אדריכל

מה היית אם לא היית אדריכל?

הייתי אומן צייר פסל, אולי איש חינוך, אולי מטייל בכל העולם לומד תרבויות ולומד להכיר את עצמי יותר טוב בכל מקרה במיוחד כאשר כבר הייתי עו"ד והייתי מפתח בהיי טק, וכל אותו זמן הייתי מצייר ומכרתי מלא תמונות, אני מרגיש שטעמתי מספר עיסוקים ובחרתי בזה שמאז ומעולם ריגש אותי. והוא עדיין מרגש אותי. כאשר אני מפצח את הפרויקט ואת הלקוח, אני מרוגש באותה התרגשות שפגשתי בגיל 20 כאשר תכננתי את עתידי.

7. על איזה צבע בשום אופן לא תוותר?

ספר על הצבע האהוב עליך.

אני לא חייב צבע ספציפי בפרויקט שלי ולראיה כל פרויקט יוצא דיי שונה, אם לא שונה בקיצוניות... בפרויקט אחד שעשיתי בעבר.

אני נהנה להתפתח ולבדוק גבולות, ופחות נשען על מה שהצליח לי בעבר. כי כל לקוח שונה, וגם חשוב לי לשמור על העין שלי ולא להיצמד לדברים.

הגוונים שאני אוהב תלויים בסגנון העיצובי שנבחר. בכל סגנון יש לי את האהבות שלי.

ככלל אני אוהב גווני טורקיז, מוקה, פסטלים, ולעיתים אוהב צבעוניות מרוקאית לייט, ולעיתים לבן שחור אפור ועץ-סגנון תעשייתי.

 

 

8. איזה משקל אתה מעניק לדלתות הפנים בעיצוב שלך?

בבית ממוצע מותקנות 8-10 דלתות פנים. האם דלתות הפנים אצלך הן רקע שנטמע בחלל או שהן הופכות להיות מרכז העניינים? ובעניין הזה, כיצד מייצרים בחירות הרמוניות שמצד אחד יהיו מעוצבות ואופנתיות ומצד שני לא ייצרו רעש עיצובי חזק מדי?

דלתות הפנים יכולות להיות משהו נעלם וחסר אמירה, לדוגמא דלת לבנה שנטמעת בקיר.

לעיתים הדלת הופכת לרהיט ואז כל דבר חשוב בה: איזו דוגמא תהיה לה, איזו ידית, איזה משקוף, איזה ציר. ואז כל פיפס חשוב. זה עניין של גישה. הידית בעיני מאוד חשובה והופכת את כל הדלת לייחודית. הדוגמא שעל הדלת גם קריטי, לסגנון שבוחרים – מודרני נקי, יוקרתי או פרובנס וכולי.

אני כשלעצמי בעד הגישה השניה כלומר כל פרט בדלת חשוב. גישה זו כמובן יותר יקרה לכיסו של הלקוח....

9. מה מסמלת עבורך דלת הכניסה בפרויקט?

האם דלת הכניסה מרמזת בהכרח על הסגנון העיצובי שמאפיין את חללי הפנים? או שדווקא מאפשרת לספר סיפור אחר, מנותק ממה שקורה בפנים? והאם קיים דגם מנצח מבחינתך של דלת כניסה?

דלת כניסה היא כמובן רמז דק למה שקורה בתוך הבית. אני מאמין בחיבור של הכל לכדי יצירה הוליסטית אחת, כך שדלת הכניסה צריכה לספר משהו על הסיפור של הבית, צריך להיות חיבור. ניתוק הדלת מהסיפור של הבית הוא לא נכון בעיני. הצבע שלה, כן או לא חלון זכוכית, הקישוט הספציפי שייבחר – פה יש הרבה גמישות, וזה תמיד מרתק לבחור את הפרט הנכון. אין דגם על שמנצח תמיד. יש דגם שמנצח עבור חלל מסוים ולקוח מסויים. זה היופי. יש דלתות שהן בשום קונסטלציה לא תיבחרנה על ידי.... אבל זה כבר סיפור אחר... ענין של טעם אישי. וגם אם לקוח יתלהב אדאג להוריד אותו מזה.

 

 

10. איזו דלת כניסה של רב-בריח היית משלבת אצלך בבית?

מה הפך את דלת ונציה לבחירה שלך?

הדלת שבחרתי לבית שלי היא דלת ונציה, אפור גרפיט, שני פנלים ללא זכוכית, ידית מוארכת. התאים מאוד לבית שלי המעוצב בסגנון מודרני אקלקטי חם, המשלב מטבח בגוון בזלת, עמודים וקורות מברזל חשופות שמטיילות לאורכו של הבית מסיבות קונסטרוקטיביות של קירות תומכים שנשברו, קיר בריקים אדמדם בסגנון ניו יורקי, ריהוט עתיק בן 50 שרופד מחדש, רצפת שיש בגוון מוקה וזהב, פסיפס זכוכית וונוס המואר בגבו, יצירת האומנית מיכל מילר, גופי תאורה ייחודיים של מיכל מילר ואומנים נוספים, תקרה גבוהה, אוספי אומנות.

 

אילן  לודבינובסקי- תכנון ועיצוב פנים

אתר: www.ilanl.com